רש"ש על נזיר ג.

גמרא ואב"א האי שולח כו' כדמתרגם ר"י כו'. מבואר דהתרגום הוא על קרא דושולח כו'. והתוי"ט ל"ד בהעתיקו על קרא דשלחיך כו':

רש"י ד"ה כדתנן. שחייב משום לא תוציא[ו] . זה הלשון לא נמצא בתורה אצל שבת. ואולי צ"ל אל יצא עי' סוף פ"ק דעירובין ובתוס' שם:

רד"ה תנא פרע. אף פרע האמור גבי נזיר גידול שיער. נראה דרצה לומר דל"ת דפרע הוא שם לשיער בעלמא אף דאינו בר שלשים יום. והנך רואה כמה נתלבטו המפרש והתוס' בכאן. ואולי יל"פ דהכי קאמר מה התם כתיב אצל פרע גדל אף שלוח דכתיב כאן אצלו הוא גם כן לשון גידול:

תד"ה תנא. דמקרא דכהן הדיוט לא משמע דלא ישלחו לא הוי כו'. כ"נ דצ"ל:

בא"ד אבל כי גמרינן כהן הדיוט מנזיר דשילוח הוי מן שלשים בג"ש. כ"נ דצ"ל: