רש"ש על נזיר לה.

תד"ה ור"א. א"נ אומר ר"י דע"כ כו'. זהו הגהת האו"מ. אבל ל"נ להגיה אומר ר"ת כדמוכח בדבריהם לקמן ע"ב בד"ה איכא:

תד"ה רבא (בסופו). דסתם כבש משמע בן שנה. בקרא כתיב הכשבים. רק דמשמע להו דאין חילוק בין כבש לכשב דשניהם משמעותם בני שנה וכ"כ הרמב"ם בהקדמתו לסדר קדשים בד"ה והנני אומר. אולם אני הוכחתי במק"א (ועמש"כ בפסחים סט ב) דדוקא כבש הוא בן שנה אבל כשב הוא כולל המין כולו בן שנה ובן שתים ולמעלה: