רש"ש על נזיר לג.

תד"ה ראה את הכוי. ואותו שאמר שזה חיה הוי ספק נזיר. כצ"ל:

בא"ד וכן כו' שאין אחד מכם נזיר משמע אם יש אחד מכם שאינו נזיר ומשמע שידע בעצמו כו'. כ"נ דצ"ל:

תד"ה וב"ה הנ"מ (בסופו). ה"נ איגליא מלתא כלומר במשנתינו כ"כ. הוא ר"ת כמו כן: