רש"ש על נזיר ב.

תד"ה נזיר. אבל מהני לישני כו' חייל עליה נזירות נמי כי אין מתכוון כו'. כ"מ מהא דמוקי בגמרא באומר אהא דקאמר בלבו. מכלל דבשאר לישני דמתני' לא בעינן בלבו. ועי' לקמן (ג ב) תד"ה כגון:

תד"ה האומר הריני. הא האומר הריני כו' לא מהני. ודעת הר"ן בנדרים (ט) דהריני לחוד ג"כ מהני. ותימה א"כ ל"ל כזה. ונ"ל דלפמש"כ התוס' לקמן בסמוך דבבא זו אינה לפרש ידות אלא דהן הוו עיקר נזירות א"ש דבזולת כזה לא הוה אלא יד. ונ"מ בין עיקר ליד נלע"ד דכמו דכנויי כנויין לב"ה מותרין (נדרים י' ב) ה"נ יד ליד מותר כגון שהיה נזיר שלא נהיה רק ע"י יד עובר לפניו ואמר אהא או הריני לא"כ אבל אמר הריני כזה ה"ז נזיר. ובפשוט י"ל דבלא כזה בעינן דקאמר בלבו כמו באהא ובכזה ל"ב: