רש"ש על נזיר כח:

רש"י ד"ה בד"א. הואיל ושותה יין בו ביום. נראה להגיה לאלתר:

תד"ה כבשי. ואי ל"ל נו"נ קריבין בי"ט כו' ולא יאכל הבשר עד הערב כו'. צ"ע דבביצה (כב) מוכח בגמרא ופרש"י ותוס' דאף למ"ד אין קריבין בי"ט ולא יוכל להקטיר את האימורין עד הערב. מ"מ הבשר יאכל בו ביום:

תד"ה דתנן. וקאמר דבעל אחד משלשתן יצא. כצ"ל:

גמרא (בסה"ע). וריב"ח אר"ל כדי כו'. בגליון מביא גי' ס"א ור"ל אריב"ח. כ"ה גי' התוס' לקמן (כט) בסד"ה ה"ג:

תד"ה גלח. דבפלוגתא לא קמיירי דבגמרא פליגי כו'. לכאורה לפיר"ת שהביאו התוס' לקמן (ל א) בד"ה הניחא. דעונת נדרים אינה סותרת. א"כ לכ"ע דוקא ב' שערות סותר. ותוספתא זו דאיתא בה להדיא דב"ש מבטלין הנזירות אישתמיטא מהתוי"ט בספ"ג דסוטה:

תד"ה בנו. תימה כו' והאמר ריב"ח (כצ"ל) אף לחנכו כו' מוטל על האב. תימה דתלו תמיהתם בריב"ח והלא מבואר בכ"מ בש"ס מצות חינוך המוטל על האב. ועי' שבת (קכא א) תד"ה ש"מ: