רש"ש על נזיר כב.

גמרא ואס"ד בעל מיגז גייז תייתי נמי עולת העוף כו'. והרמב"ם בפ"ט מהל' נזירות הלי"א פסק באמת דמביאה אף האשם. והיינו לפי מה דקי"ל דמיגז גייז וכ"מ בגמרא לעיל (יט). וצ"ע דבסוגיא דנדרים (פ"ג) מוכח דאליבא דאביי דאמר שם אין קרבן לחצי נזירות א"ש אפי' אי אמרינן מיגז גייז ע"ש היטב בר"ן. וכן מתורץ בזה יפה הק"ק שבתד"ה ת"ש ועיין בס' ב"ר:

תד"ה מר זוטרא. בנדרים משמע דמיבעי ליה לרמב"ח כגון דמחית בשר זבחי שלמים אחר כו' ואמר כו' כבשר ז"ש זה כו' כי אמר כבשר ז"ש זה אם דעת כו'. כצ"ל:

בא"ד ולעיל קאמר כו' מיעקר קא עקר איהי נמי כו'. כצ"ל:

בא"ד וי"ל ולומר דר"ל ומי דמי כו'. ר"ל כאילו היה כתוב ומי דמי בוי"ו:

בא"ד דלישנא כו' משמע דהפשיטות קיימא כדמייתי לעיל כו'. כצ"ל:

בא"ד אלא אמרינן ואני כמעיקרא כמו שהיא אסורה כו'. כצ"ל:

בא"ד אבל דרמב"ח כו' בשעת התיר אחר זריקת דמים. כצ"ל:

בא"ד וצ"ל דסוגיא דהכא כו' דקאמר כו' כבשר ז"ש קודם זריקה. כצ"ל. ור"ל דמיירי דבשעת נדרו עדיין לא נזרק הדמים: