רש"ש על נזיר טו:

רש"י ד"ה אבא שאול (בסופו). גזירת גלוח וכיבוס. עי' מו"ק (כג א) תד"ה כל:

רד"ה לעולם אימא לך (בסופו). ודמי לעובר ברה"ר כו'. ל"י אמאי דקדק לומר ברה"ר. דנ"פ דאפילו ברה"י נמי דכיון דודאי טומאה היא מ"ל רה"ר ומ"ל רה"י. וכן הביא רש"י בפסחים (פ ב) במשנה מהתוספתא "אבל אמרו לו קבר התהום עמך בבית כו'" ע"ש ובית הוה רה"י:

תד"ה סותר את שלפניו. דכתיב וספר לו ז' ימים לטהרתו. כצ"ל: