רש"ש על מועד קטן יד:

גמרא שהתירו לו חכמים קתני דאזיל כו'. נראה דדייק ממלת לו דמשמע דוקא לו דאזיל כו' ולא לאחר וכדממעטינן בקדושין (טו) מלו דהענקה וכן בש"מ אמנם לפמש"כ לעיל (ז ב) בתד"ה מאי ע"ש כמו כן שהתירוהו משמע מיעוטא. לכן נ"ל דט"ס הוא וכצ"ל מי קתני שהתירו חכמים בלא כינוי. אח"ז מצאתי בריטב"א שהביא די"ג שהתירו:

רש"י ד"ה ודחי עשה דיחיד. דכתיב אבל יחיד כו'. אין לומר דכוונתו על מלת יחיד לראיה להא דק"ל עשה דיחיד דהתם ר"ל על בן יחיד כדפרש"י שם. וגם לזה לא נצרך ראיה. וע"כ צ"ל דמייתי ראיה להא דק"ל עשה ה"ל יותר להביא מקראי דיחזקאל וכמו שהוא בנ"י ורש"י שם:

תד"ה ואי לא ציית. תימה כו' מיהו פריך שפיר. תימה דלפום פירכא דאביי אכתי יוכל לפשוט מהא דכ"ג דנין אותו כמש"כ התוס' לקמן וא"כ דיחויא דנחתינן לנכסי' עדיפא טפי ועמש"כ לעיל (י):