רש״ש על משנה פרה ח

תוי"ט ד"ה לא בסופו. וא"כ היינו כפי' הראב"ד. פשוט דלהראב"ד החשש הוא שמא יפלו המים קודם קידוש וכיון דנפסלו בהסה"ד ה"ל כשאר משקין (עי' בתוי"ט לקמן בדבור הסמוך). ולהר"ש החשש שמא יפלו לאחר קידוש והם מטמאים כלים. והיה קשה לו דאפי' אדם יטמאו לזה סיים דנפסלו בהסה"ד ותנן כו' ועוד דאפי' לא נפסלו כו':

ד"ה נטמא. היינו מ"ה. תמוה דפשוט דכוונתו לבבא דסיפא במשנה זו גופה:

רי"א הים הגדול כמקוה כו'. ופשוט דר"ל האוקיינוס וכדפירש הרע"ב בפ"ט דברכות מ"ב וכ"כ המ"א בסי' רכ"ח. וק"ק דהרי במקומות הרבה נקראו גם שאר ימים בשם ימים וא"כ ע"כ גם הם נכללו במאמר ולמקוה המים קרא ימים: