רש״ש על משנה אהלות יא:ח

תוי"ט ד"ה והמנורה בסופו. ומיהו להרמב"ם כו' דאיהו ס"ל דבגדים שנגעו במת כו' אינן כמת לטמא באהל ובמשא. עמש"כ בס"ד בחולין (עא ב') דגם רש"י בשיטתו זאת ובזה ינצל מקושיות התוס' עליו שם בד"ה כי ומה שקשה לשיטתם מהגמ' דשם. וראיתי בכ"מ שכתב על מש"כ הרמב"ם שם שאין מטמאין באהל. דמתני' היא כדבסמוך. וכוונתו על המשנה דספט"ו לקמן שמביא שם בסופו. ותמוה דשם איירי באדם כמבואר שם. ומה שתמה שם על הרמב"ן ממתני' דריש כלים. ג"כ אישתמיטתיה פירוש הר"ש והרע"ב שם דמוקי לה באדם ט"מ. וזה כבר כתבתי בנזיר (נג ב') ע"ש: