רש״ש על משנה אהלות יא:ז

ברע"ב ד"ה אם יש בצוארו פ"ט והוא מהר"ש. ומשמע מדבריהם דדי אם יש בהקיפו ג"ט. וזה תמוה דאף דיש באמצע רחבו טפח מ"מ הא אין שם מקרקע האיסקופה רק גובה חצי טפח. ואהל אינו כי אם טע"ט ברום טפח. וברא"ש איתא דצריך שיהא עובי צוארו כדי לרבע בו טע"ט דהיינו שיהא בעביו טפח וב' חומשין והקיפו לפ"ז יהיה ד"ט וחומש ע"ש. וזה נכון. ואף כי גם בפחות מזה ימצא רוחב טפח בגובה טפח. אבל לא יהיה הרוחב הזה רק למעלה ומשם ולמטה יתמעט רחבו ואנן בעינן אשר בכל משך הגובה טפח יהיה גם הרוחב טפח ואין זה כי אם בכמות שכתב הרא"ש וע' בפ' דלקמן מ"ז [ועדיין גם פי' הרא"ש צ"ע כמש"כ בחולין (קכ"ו)]: