רש״ש על משנה נגעים ז:ה

בהרע"ב. והיכא כו' ושייר כו' כ"ע ל"פ דיש לו טהרה בפריחה. משמע דפריחה טהרה גרועה מן לכשיולד כו' והדר מסיים כי פליגי כו' רא"א לכשיולד כו' וחכ"א עד שתפרח משמע דהיא טהרה ברורה יותר וכ"מ במשנה דלעיל ובפירושו וכ"נ מהגמ' דבכורות שהביא התוי"ט:

שם אלא אפי' מילה של"ב כו' דהכי קי"ל בכהת"כ כו' וידחה ל"ת. וכ"ה בפי' הרמב"ם. וצ"ע דבגמ' שבת מסקינן דקציצת בהרת הוא עשה ול"ת רק דמבשר ילפינן דדחי ע"ש. ועמל"מ שם: