רש״ש על משנה עדיות ב

והכא צ"ל דמיירי שאין בו ה' גפנים או דרי"ש ס"ל כריב"נ בכלאים שם ועי' בפי' הראב"ד:

תוי"ט ד"ה והבשר ועי' במ"ו פ"ד דמכשירין דמים תלושין מכשירין כו' ומסולקת קושיית התוס' כו'. הן כיון דמשקי בי מטבחייא דאין מכשירין היינו מים ודם כמו שמביא לקמן ע"כ צ"ל דתלושין אין מכשירין מדאורייתא כמ"ש התוס' שם ד"ה לא דיין ואי משום דרבנן תיפוק ליה משום חבת הקדש כמ"ש לקמן בשם הרמב"ם ולפמש"כ התו"ח בשם הרמב"ם לקמן פ"ח מ"ד יתכנו דבריו:

בהרע"ב ד"ה עריס חמש גפנים כו' ובד"ה תזרע והוא כו' כדי עבודת הכרם שהם ו"ט כו'. (וכעין זה הוא לשון הרמב"ם) הן עבוה"כ הוא ד' אמות כדתנן בפ"ו דכלאים מ"א ובעירובין (צ"ג) ובב"ב (כ"ו) ובכ"ד ועי' לקמן פ"ה

במשנה ריבנ"א מן הפסח ועד העצרת שנאמר ומדי שבת בשבתו. עי' בפי' הרמב"ם והראב"ד ולפמש"כ בויקרא פכ"ט אות ג' במ"ק דעצרת היא טפילה לחה"פ כמו ש"ע לחה"ס ע"ש א"ש בפשוטו מה שנקרא עצרת שבתו דר"ל שבת של פסח: