רש״ש על משנה ביצה ד

ברע"ב ד"ה ומתחילין בערמת התבן כו' דלית ליה להאי תנא מוקצה. מפרש למתני' כל"ק אבל הרי"ף וכן בפי' הרמב"ם פי' כל"ב וכן מסתבר דהא מתני' דאין מבקעין כו' אתאן לר"י עי' בריש מכילתין ולקמן (ל"א ב') תד"ה ונפחת. לפמש"כ בר"מ בתד"ה גבי יש לקיים פי' הר"ב:

[בתוי"ט ד"ה בידו. לא ידענא אמאי שני בלישנא כו' נ"ב עי' בס' בני שמואל (עדאוי). מהגרמ"ש]:

ברע"ב ד"ה ערב שבת כו' ואין רגילין לעשרן כו' איסורא נמי איכא (ספ"א דתרומות):

בתוי"ט ד"ה ועוד אר"א כו' תירצו התוס' כו' ותמיהני כו'. וכן המהרש"א בעירובין שם כ' דדבריהם דהכא מגומגמין. ול"נ ליישבם דהא מוכח בדבריהם שם ד"ה אילימא דהא דסוכה דאר"א מי שלא אכל כו' הויא קולא דיש לו תשלומין ולכן הוקשה להם הכא לתירוץ ר"ת דבקולא משום כח דהתירא (כ"כ שם) שייך למתני ועוד אף דאפקינהו במילי אחריני א"כ מאי מקשה שם מסוכה ואהא תירצו דהתם הוי חדא לחומרא ונכון בעז"ה: