רש"ש על מנחות עט:

גמרא מנין שאיזה מהן שירצה כו' ת"ל תודה יקריב. כצ"ל בלא ה':

שם אחר שריבה הכתוב מיעט. כצ"ל בלא ו' כנראה מפרש"י:

שם יכול יהו טעונות לחם ת"ל כו' תודה טעונה לחם כו' ולא חילופה כו'. נ"ל דחילופה כדי נסבה ואשיגרת לישן הוא. דהא כבר אפיקתה מיקריבנו. והא דלא ממעט משם גם ולד ותמורה. נ"ל משום דקדושתם אינה נמשכת עליהם אלא מחמת התודה ה"ל כגוף אחד עמה וכחלק ממנה. מה שאין כן חילופה קדושתה מעצמה לכן נחשבות כשנים. ומה"ט גופא לא מצי ממעט חילופה מן זבח התודה. הואיל דהיא ג"כ תודה בפ"ע. וכה"ג כתבתי בק"א להט"א בר"ה (ה ב) בד"ה א"ר ששת ע"ש ונכון בעז"ה: