רש"ש על מנחות עח:

רש"י ד"ה חוץ לחומת ב"פ. היינו חוץ לחומת הר הבית כו'. משמע דב"פ גופי' היה בתוך הר הבית. ונראה דהיה בקצהו וחומת הה"ב היה קיר שלו מצד אחד (או מב' צדדין והיה בנוי באחד מזויות הה"ב) ולכן חוץ לחומתו שם הוא ג"כ חוץ לחומת הה"ב. והרמב"ם מפרש שהב"פ עצמו היה חוץ לחומת הר הבית. ונפלאתי על התוי"ט שכ' אחר פי' הרמב"ם וכן פרש"י. גם מש"כ עוד אבל בפי"א כו' כתב רש"י כו' ע"ש. [ולפלא על גה"ש ששכח ברישומיו פרש"י דבפי"א] משמע דר"ל דשם פי' דלא כפירושו בפסחים והירושלמי. והרי אחדים הם למתבונן בם. ועל פי' הרמב"ם (וכן לפרש"י דהכא) ק"ל מהא דפסחים (צא) אר"ח כו' לא אמרן אלא חוץ לחומת ב"פ כו' מ"ט אפשר דאמטו ליה כו'. ושם ע"כ היינו חוץ לירושלים (דהרי הוא נאכל בכל העיר). וכ"כ שם הרמב"ם בעצמו בפירושו ובחיבורו. וכן בב"מ (צ) והא בעי חומה כגון שדש לפנים מחומת ב"פ. ואולי דכאן גורס בית בגי בב' כמבואר בפירושו ובהרע"ב. ושם הגי' ב"פ. אבל עוד קשה מה חילוק יש בין תוך הב"פ לחוצה לו כיון דתרוייהו חוץ להר הבית. ואולי י"ל דהב"פ היה אצל חומת ירושלים והיא היתה הקיר שלו כמש"כ לפרש"י דכאן. וא"כ חוצה לו הוי חוץ לעיר:

ד"ה או חוץ למקומה (כצ"ל) . חוץ לעזרה. ע"כ א"א לומר דר"ל ששחטה חוץ למקומה ממש וכמו דמשמע לכאורה גם כן ממש"כ לקמן (בר"ד הסמוך) בד"ה על חוץ לזמנו שקדש. "הואיל ומ"מ איתי' לזבח בעזרה אבל חוץ למקומו דלא הוי בעזרה פליגי". חדא דבכ"מ דשנאן כהדדי (ר"ל חל"ז וחל"מ) הכוונה שמחשב לאכול או להקטיר חל"ז או חל"מ. שנית דלקמן בברייתא בדברי רי"ה קרי להו לתרוייהו פסול מחשבה. וא"כ דבפסול מחשבה איירי הלל"פ חוץ לחומה שהרי נאכלת בכל העיר ובמחשב לאכול קמיירי כמו שפי' בדבור הקודם על חל"ז. שוב ראיתי להבה"ז שפי' בכוונתו שחשב לזרוק או להקטיר ע"ש ודוחק:

רש"י ד"ה קדש הלחם. והוי מפוגל. כצ"ל: