רש"ש על מנחות כ.

גמרא ול"ת ביה קרא והכתיב וכ"ק מנחתך במלח תמלח. לכאורה נראה דהכוונה מדכתיב כפול במלח תמלח. ומשני ההוא מבע"ל לכדתניא כו' ומביא אגב ברייתא זו לפרושי כוליה קרא והאריך בה לפרשה עד תמלח למאי אתא כדתניא כו' לקמן (כא). אבל יותר נראה שיכוון לכוליה קרא (ואולי חסר מלת וגו'). דכתיב ביה ג"כ ולא תשבית מלח כו' מעל מנחתך על כל קרבנך תקריב מלח. וכ"מ שהבין התוי"ט בדבור לא מלח. וכה"ג כ' התוס' בר"פ אלו נערות ובש"מ:

רש"י ד"ה מנחת כהנים. מנחת נדבותיהם. עמש"כ לעיל (יב ב) בס"ד:

רש"י ד"ה ואייתי דם דאיכא נסכים. יין ושמן כו'. זה ודאי דשמן אף דנבלל עם המנחה נקרא בשם נסכים כמו שהאריך בזה התוי"ט לקמן פ"ט מ"ד. אבל גם המנחה גופה נכללת בשם נסכים וכמש"כ התוי"ט בשם הרמב"ם. וכדמוכח בשקלים פ"ה מ"ג וד' וש"מ טובא: