רש"ש על מנחות קד.

רש"י ד"ה ואידך הוי נדבה. ויצטרף עם שני (כצ"ל) וכו' לנסכי תמיד כו'. לכאורה זהו דעת צדוקים לעיל (סה) דיחיד מתנדב ומביא תמיד. ולקמן ל"ק הש"ס אלא דמצטרפי דמר ודמר כו' דהיינו עם של יחיד כמוהו. וי"ל דכוונתו שימסרם לציבור. ועי' מל"מ פ"ד מהל' שקלים שהאריך הרבה בפרט זה:

רש"י ד"ה וא' למותר אשם נזיר. וזה להתירו ביין. תימה דהרי אשם אינו מביא אלא בשנטמא ולא בא רק להכשירו לנזירות טהרה וכ"פ בעצמו לקמן (קח). אבל ביין עדיין אסור עד שימנה מחדש ימי נזירותו ויביא קרבנותיו. גם מש"כ בדבור הסמוך דאשם מצורע בא להתירו במחנה תמוה כמש"כ לעיל (ד ב):

תד"ה אין. תימה כו'. לעד"נ דהכא שאני דיוכל להצטרף דמר ודמר כמו דנתבאר לעיל (פט ב) דמותר לערב יין ביין וכדלקמן בגמרא. (וכן לקמן (קו) בפלוגתת רבי ורבנן משמע דחובה בחובה לכ"ע מערבין). משא"כ במנחה דצריך לקמוץ מכאו"א. ואין קומצין אלא על עשרונות שלמות. ודברי התוי"ט בזה אינן מוחוורין:

בסה"ד תיבת למדה מיותרת: