רש"ש על מעילה ז:

גמרא (בסה"ע) אר"ח ליוצאין כו'. נראה דר"ל דיצא חוץ לחומת ירושלים. דאילו חוץ לעזרה הא ס"ל לריו"ח בזבחים (סוף דף פט) דבשר קק"ל שיצא לפני זר"ד כשר. ועי' בהראב"ד ובכ"מ בפ"א מהלכות פהמו"ק הלכה ל"ב. ועי"ל דר"ח קאי ארישא אבשר קק"ד ואיידי דתני שם לישנא דאין מועלין תני ג"כ בסיפא גבי קק"ל כן וכה"ג כ' התוס' לקמן (ח) בד"ה נזרק דמן. וכנ"ק מלשון רש"י:

תד"ה אריו"ח. י"ל דל"ד דאי אמרינן דטעמא כו'. כצ"ל:

תד"ה ועל זה. ועל האימורים נמצא מע"ד בקק"ד להקל ולהחמיר. כצ"ל:

תד"ה הא ממונא. דאי למ"ד היתר זריקה א"כ כו' ר"ל לאחר שניתר לזריקה כו'. משמע דאף לענין הבאת אימורי קק"ל למעילה ולהתחייב משום פיגול כו' הוה ג"כ משנראה לזריקה וצ"ע בזה: