רש"ש על מעילה ז.

רש"י ד"ה אמר רבא. אימא מחשבין על העומד כו'. כצ"ל:

רש"י ד"ה אלא ששחט שניהם בב"א. כגון ששחטום שני כהנים כאחת. עתו"ח. ומש"כ א"נ כאן מיירי מזריקת הדם. נראה דט"ס הוא וצ"ל בקבלת הדם ועי' בתוס':

תד"ה חישב. וגם לא קמבעי' כו' דהא נמי פשיטא דפיגל. כצ"ל:

תד"ה א"ל (בסופו) . מלאיתויי מדיני הטומאה. כצ"ל:

תד"ה אלא. והכא פשיט ליה דא"מ בנשפכין כו'. כצ"ל:

תד"ה לכפר. ויס"ג כו' והלא פסול הוא שהשיב לו כך הזקן. כצ"ל:

תד"ה תשובה. כאילו היו מאותו שזרק דמו. כצ"ל: