רש"ש על מעילה ג:

גמרא א"ל רב אשי לרבא. בקדושין (עב ב) איתא כשמת רבא נולד רב אשי וע"כ כאן ט"ס:

רש"י ד"ה לא לעולם. ע"כ ל"ק רבה כו' או שיצאתה אם עלתה תרד כו'. וכן לקמן בא"ד הזכיר יציאה ב"פ וכן בד"ה אבל. ותימה דיוצא באימורין אף לר' יהודה לא ירדו. ולר"ש אף ביצא דמה כמבואר כ"ז בזבחים (פד):

רש"י ד"ה א"ל בזריקה. אבל הא דאר"ג כו' היינו דפיגל בזריקה ממש כו'. כצ"ל:

רש"י ד"ה א"ל ר"א. ופיגול דקמיצה הוי כמו פיגול דשחיטה דכי היכי דקבע כו'. כצ"ל:

תד"ה קומץ. וא"ת ואיך ס"ד לומר כו'. כצ"ל:

בא"ד אבל שם פיגול חל משעת שחיטה כמו לענין להביא לידי קדושה. כ"נ דצ"ל:

בא"ד ומשני דמייתי כו' עד שעת זריקה כמו לענין להביא לידי מעילה. כצ"ל:

בא"ד (בדף הסמוך) כלומר ע"כ פקע פיגול כו'. כצ"ל: