מעילה ג:

קְלָטוּהָ מְחִיצוֹת לְכׇל דָּבָר

בָּעֵי רַבִּי אֶלְעָזָר [עוֹלַת בָּמַת יָחִיד שֶׁהִכְנִיסָהּ שֶׁנִּפְסְלָה] עָלוּ מַהוּ שֶׁיֵּרְדוּ

מִדְּקָמִיבַּעְיָא לֵיהּ לַחֲדָא מִכְּלַל דְּאִידַּךְ פְּשִׁיטָא לֵיהּ אִי כְּרַבָּה אִי כִּדְרַב יוֹסֵף

חֲדָא מִגּוֹ חֲדָא קָמִיבַּעְיָא לֵיהּ

עַד כָּאן לָא קָאָמַר רַבָּה הָתָם אִם עָלוּ יֵרְדוּ מְחִיצָה כְּתִיקְנָהּ

פָּסְלָה שֶׁלֹּא כְּתִיקְנָהּ לֹא פָּסְלָה

אוֹ דִילְמָא אֲפִילּוּ לְרַב יוֹסֵף דְּאָמַר אִם עָלְתָה לֹא תֵּרֵד מְחִיצָה כְּתִיקְנָהּ קָלְטָה שֶׁלֹּא כְּתִיקְנָהּ לָא קָלְטָה תֵּיקוּ

אָמַר רַב גִּידֵּל אָמַר רַב זְרִיקַת פִּיגּוּל אֵינוֹ מוֹצִיא מִידֵי מְעִילָה בְּקׇדְשֵׁי קָדָשִׁים וְאֵינוֹ מֵבִיא לִידֵי מְעִילָה בְּקָדָשִׁים קַלִּים

יְתֵיב אַבָּיֵי וְקָאָמַר לַהּ לְהָא שְׁמַעְתָּא אֵיתִיבֵיהּ רַב פָּפָּא לְאַבָּיֵי הַשּׁוֹחֵט אֶת הַתּוֹדָה לִפְנִים וְלַחְמָהּ חוּץ לַחוֹמָה לֹא קִדֵּשׁ אֶת הַלֶּחֶם

שְׁחָטָהּ עַד שֶׁלֹּא קָרְמוּ פָּנֶיהָ בַּתַּנּוּר וַאֲפִילּוּ קָרְמוּ כּוּלָּן חוּץ מֵאַחַת מֵהֶן לֹא קָדַשׁ הַלֶּחֶם שְׁחָטָהּ חוּץ לִזְמַנָּהּ וְחוּץ לִמְקוֹמָהּ קָדַשׁ הַלֶּחֶם

אַלְמָא פִּיגּוּל מַיְיתֵי לַהּ לִידֵי מְעִילָה אִישְׁתִּיק

כִּי אֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּרַבִּי אַבָּא אֲמַר לֵיהּ בִּזְרִיקָה

אֲמַר לֵיהּ רַב אָשֵׁי לְרָבָא וְהָא אָמַר עוּלָּא קוֹמֶץ פִּיגּוּל שֶׁהֶעֱלוֹ לְגַבֵּי מִזְבֵּחַ פָּקַע פִּיגּוּלוֹ מִמֶּנּוּ

וּקְמִיצָה הַיְינוּ שְׁחִיטָה

אֲמַר לֵיהּ אִיסּוּרָא דְּמַיְיתֵי לִידֵי פִיגּוּל