רש"ש על מגילה ד:

גמרא מיוהכ"נ ליוהכ"נ לא דחינן. נ"ל הטעם דמאי יהנו הכרכים בהקדמתן דס"ס לא יהיו פנויים בפורים מחמת הכניסה ועמש"כ במשנה ועי"ל משום גזירה דלא יקדימו מיהכ"נ דב' לה' דהוה עשרה דל"ת רבנן:

שם וסבר רבי עיירות ל"ד ליהכ"נ והתניא כו'. עי' מהרש"א ואנכי אוסיף ע"ד דעל רומיא דמתניתין אהדדי משנינן בכ"ד תברא כו' ועוד נ"ל לתרץ ע"פ מש"כ התוס' בפסחים (קב ב) ד"ה מיתיבי ע"ש וה"נ בדרבי מפורש הטעם הואיל ונדחו כו' כדמתרץ:

שם דאר"ח אר"ה פורים שח"ל בשבת הכל נדחים ליוהכ"נ כו'. קשה. א'. מאי קמ"ל מתניתין היא ופשיטא דהלכה כמו שסתמה. ב'. דהל"ל הלכה כמתני' ולא בלשון שאומר דמשמעו שהוא דין מחודש ממנו וכה"ג הקשה הש"א בתשו' י"ט וכן הגמרא גופה לקמן בסוף מכילתין ב"פ ובש"ד ועי' מנחות (ל ב) תד"ה ולימא. ג'. מ"ק כמאן כרבי ול"ק כמתניתין ובזה העיר המהרש"א ונ"ל דאי ממתניתין ה"א דטעמא משום דכפרים בל"ז מקדימין ליוהכ"נ לכן גם המה נדחים ליום קריאתן (עי' בהה"מ ספ"א שהזכיר סברא זו) ור"ה אשמועינן אפי' לדידן דליכא הקדמה דכפרים מ"מ נדחים ליוהכ"נ. ולזה כוון במה שאמר הכל נדחים (דאפי' למאי דמתרץ הש"ס כל הנדחה עדיין מחוסר הבנה) דר"ל אפי' במקום או בזמן שאין כפרים מקדימין ובזה א"ש מה דאמר רב לקמן פורים שח"ל בשבת ע"ש זמנם כו' דקשה איך פליג על סתם מתניתין ובב"ק (צו ב) פריך עלי' ורב שביק מתניתין כו' (ועמש"כ ביבמות דף פ (בס"ד) דרב מיירי בזה"ז וזה דלא כק"נ אות י"ח ע"ש). (גם מש"כ דלפרש"י בהא דמסתכלין בה אפי' בזמני דאמוראי דהיו מקדשין ע"פ הראיה היכא דהשלוחין מגיעין איתא להקדמה דכפרים נסתר מהא דפריך שם אילימא אליבא דר"ע אפי' בזה"ז כו' ע"ש בפרש"י וכן מהא דק"ל לרב אשי דר"י אדר"י) אבל ק"ל איך פליג ר"ה על רב רביה ובשבת (קכח ושם) פריך והא ר"ה תלמידי' דרב כו':

תד"ה ויעבירנה (הב'). וצריך ל' קולות. ל"ד דהא בימי חכמי המשנה לא היו תוקעים רק ט' קולות ג' של ג' ג' ואפ"ה לא הוי דחי שבת: