רש"ש על מגילה כט:

גמרא כמאן דלא כרשב"ג. עט"א דר"ל שהיו תורמין ת"ח ד' ימים קודם ר"ח ניסן ותימה דהרי משנה ערוכה רפ"ג דשקלים דהיתה בפרוס הפסח וכן בירושלמי שם רפ"א איתא דהיתה בר"ח ניסן ועו"ש כתחילתה שנאמר ויהי בחדש הראשון כו' באחד לחדש כו' ותאני עלה בו ביום נתרמה תרומה כו' (וזה ג"כ דלא כפרש"י בר"פ תשא פסוק ט"ו ע"ש) וכ"כ הרמב"ם פ"ב מהל' שקלים ה"ה אך ק"ל דשם תנן והן גרנות למע"ב דר"ע ובבכורות (נח) מוכח דלר"ע הוה הגורן ביום אחרון דאדר וכ"פ הרמב"ם פ"ז מהל' בכורות הל"ח וצ"ל דהן גרנות לאו דוקא דהתרומה היה ודאי בר"ח ניסן כנ"ל וכן פשטא דברייתא בר"ה (ז) כמש"כ שם בס"ד. שוב ראיתי להתוי"ט בשקלים שם שהעלה דברי הרמב"ם בצ"ע ונעלמו מכ"ת הראיות שהבאתי:

שם רב אמר צו את בני ישראל כו'. אף דעיקר קריאת פרשה זו אינה אלא משום קרא דזאת עולת חודש כו' הכתוב בפ' ובר"ח מ"מ אגב קרינן נמי צו דג"כ שייך להיום שהרי מקריבין בו תמידין ומהא דפריך לקמן מאי שני משמע מפשטי' דשאר ר"ח שח"ל בשבת קורין ג"כ מפ' צו ול"י מאין יצא להטוש"ע בסי' תכ"ה דמתחילין מן וביוה"ש ואע"ג דיש לדחוק וליישב עט"א מ"מ כיון שלא נמצא בש"ס מפורש שאין קורין צו מנ"ל לדחוק [אח"ז מצאתי מפורש במסכת סופרים פרק יז ה"ג כדברי הטוש"ע ע"ש. ותימה על הגר"א ז"ל שלא ציין כדרכו לשם] . וכן מש"כ הט"א דכשחל ר"ח בתוך השבת דמקדימין לשעבר א"צ להתחיל לפ"ש אלא מן ובר"ח פשטא דשמעתא למ"כ אלא לעולם מתחילין מפ' צו וגם ל"ד במש"כ כ"פ דשאר ר"ח שח"ל בשבת אינו מתחיל רק מפ' ר"ח דהא מבואר בטוש"ע שם דמתחיל מן וביוה"ש:

שם וצריכא דאי אתמר בהא כו'. לכאורה בלא"ה צריכא קמייתא לאפוקי ממ"ד לסדר פרשיות הוא חוזר דהא מוכח לעיל דבר"ח דעלמא לכ"ע אין מפסיקין ענינא דיומא ומסתמא דבחנוכה ג"כ הכי הוא:

שם מי גרם לד' שיבא ר"ח כו'. עט"א שהקשה דלמה לא יקראו בחנוכה א' או ב' ע"ש. ונ"ל ליישב ע"פ הגמרא דיומא (לג ב) כיון דאתחיל בהו עביד רובא כו' ע"ש:

שם אתמר ח"ל בואתה תצוה כו' קרי שיתא מואתה כו'. כצ"ל כדלקמן באביי וכ"ה ברי"ף ורא"ש:

רש"י ד"ה אלא אמרה תורה. לחדשו בהבאת עולת תו"מ כו'. לישנא דקרא (עולת חודש) נקט אבל פשוט דגם חטאת דר"ח מתרו' חדשה או דלא קאי תיבת עולת רק על תמידין:

רש"י ד"ה חל להיות. עי' רש"א שכ' דהכי הל"ל כו' הסמוכה לכי תשא. ל"ד דהא עתה דנין עליה מה היא פ' שקלים אי תשא אי צו לכן שפיר מיסתם קא סתים לה ולא קראה בשם ואולי דלזה דקדק לומר ר"ח כו' דאיך יכתוב פ' שקלים בפ' הסמוכה לפ' שקלים אבל הא דקאמר לקמן עלה בשלמא לאביי ניחא ע"כ לא יפרש ר"ח כו' דבר"ח מאי ניחותא דהא כיון דצריך לקרוא פ' ובר"ח ביניהם אפילו לאביי איכא היכרא עק"נ אות לז: