רש"ש על מגילה כג:

במשנה א"פ על שמע כו'. עתוי"ט ומש"כ ואנו כו' ונמצא שמיד מתחיל הש"ץ בברכת הי"ח ולא הוי ככופר לכאורה נסתר זה מפי' הר"ן שמביא לקמן בדבור הסמוך דחזינן דאף דעובר לפה"ת ג"כ אפ"ה אמרי ברכה של יוצר וי"ל דהר"ן לשיטתו שכ' לקמן ושמעינן ממתניתין שאין היחיד אומר קדושה של יוצר:

גמרא כיון דבעי למימר נברך לאלהינו כו'. נ"ל דהוא משום שאמרו בב"ר פצ"ד דאין הקב"ה מייחד שמו על הצדיק בחייו וזה דלא כהרשב"א שמביא הט"א על הא דאין נושאין א"כ:

תד"ה ואדם. כדאמרי' פ' השולח כל חרם אשר יחרם וגו' מאדם לרבות כו'. כצ"ל וכ"ה שם: