רש"ש על מגילה כב:

גמרא אין אדם חשוב רשאי ליפול ע"פ כו'. עמש"כ בתענית (יד ב) בס"ד:

תד"ה ואב"א. וכי ס"ד מעיקרא כו'. ר"ל דהרי הכתוב לא אסר אלא להשתחוות עליה ותניא לקמן השתחואה זו פישוט ידו"ר כו':

תד"ה אין אדם. בירוש' כו'. הוא בתענית פ"ב ה"ו:

בט"א ד"ה ושאין בו ביטול. בהא דמספקא ליה לר"י דס"ל דמוספין אינן אלא עד ש"ש וז"ל אבל מוספין שחל האיסור כו' תו לא פקע יותר הל"ל משום או"פ דכשר כה"י כמ"ש לעיל: