רש"ש על מגילה כב.

גמרא ותניא הקורא בתורה ל"י מג"פ. צ"ל ותנן כי היא משנה לקמן (כג ב) וכ"ה בתענית (כז ב) והגרי"פ שגה בזה להגיה שם ותניא וכן בכאן לא תיקן:

שם ואמצעי דולגן. עט"א ומשכ"ע בק"א ועתה ראיתי בכ"מ פ"ג מהל' בית הבחירה הי"ב שכ' דלכן פסק הרמב"ם כראב"ש דצפון ודרום היו מונחים דקרא דאל מול פני המנורה כו' מסייע ליה ותמוה דגם לרבי א"ש וכמש"כ שוב ראיתי להבה"ז במנחות שם שהשיגו בזה ונ"ל עוד ראיה דסתם אמצעי הוא השני מפ"א דאהלות מ"ד חומר באדם שכ"ז שהוא באמצע הן ד' ושם ע"כ דוקא כשהוא שני דכשהוא שלישי אינן אלא ג' כמבואר שם במ"ב:

שם א"ד ה"נ איכא מוסף תפלה. ופרש"י תפלת עננו הא דלא פי' תפלת נעילה דאיתא בתע"צ כדמוכח רפ"ד דתענית ועי' רמב"ם בפ"ד מהל' תענית הלי"ח ובר"ן ספ"א שם דאף בבבל (דאמרי' אין ת"צ בבבל) יש תפילת נעילה היינו משום דר"א רצה להוכיח ממתניתין דאף בט"ב קורין ד' ואיתא בפסחים (נד ב) דאין בו תפלת נעילה ובזה א"ש דלא פשיט ליה מתחלה מהברייתא דפלוגתת ר"י ות"ק משום דאיכא למידחי דת"צ דאיכא תפלת נעילה עדיף טפי מט"ב דליכא ביה אלא מוסף תפילת עננו ולכן אנכי תמה על הר"ן בספ"א דתענית דהביא ראיה מסוגיא זו דאף בבבל מתפללין תפלת נעילה ע"ש ודע דק"ל דהא מעמדות נמי אית בהו מוסף תפלה וגם נעילה ולהרמב"ם איכא נמי תפלת מוסף (עי' בהרע"ב ותוי"ט פ"ד דתענית מ"ד). וכן הביא הר"ן שם בפ"א בשם הרז"ה ואפ"ה אין קורין בהם אלא ג' כדאיתא לעיל. שוב ראיתי בחדושי הרשב"א שכבר עמד בזה ר"ת בס' הישר:

רש"י ד"ה ליקרי. ותלתא קראי מובראשי כו'. כצ"ל:

רש"י ד"ה ואמצעי דולג. יהא צריך להתחיל ולשייר בפרשה כו'. כ"נ דצ"ל:

תד"ה אין. וקשה כו' שאנו קורין בפ' ויחל כו'. לכאורה כיון שהוא הראשון ואין מי שקדמו מאי חששא איכא וכן בוהקרבתם ידוע שבפ' זו לא קדמו אחר. אח"ז מצאתי כן במ"א סי' קל"ח סק"ב בשם הא"ז ומרדכי:

בא"ד וכן כו' כשהשלישי קורא וביום השבת כו'. המ"א הקשה מזה על דברי הרמ"א דשם ע"ש. ולכאורה הרמ"א לא התיר אלא כגון להפסיק קודם וביום השבת והתוס' מיירי במה שמפסיקין אחריו ויש לחלק ביניהם ודו"ק:

תוס' ד"ה שאני. מיהו הא כו' שאם קרא אותו שלפני כו'. כצ"ל: