רש"ש על מגילה טו:

גמרא לישב על המשפט כו'. כצ"ל בלא ו':

שם שמא אתה דן כו' ועל האונס כרצון. הרש"א בח"א הקשה דלעיל משמע דלאו אונס הוא דא"כ היתה מותרת למרדכי ע"ש ונעלם מכ"ת תשובת מהרי"ק שורש קס"ז הביאו הב"ש סי' קע"ח סק"ד דפסק דמי שזנתה ברצון כדי להציל נפשות אף דלא עבדא שום איסור ואדרבה מצוה רבה עשתה מ"מ אסורה לבעלה ישראל ונסתייע מהך דאסתר ע"ש:

שם ויאמר לה המלך וגו' עד חצי המלכות וינתן לך. כצ"ל:

שם ולא דבר שחוצץ למלכות. ברש"י הגי' במלכות וכן בע"י:

שם א"ר גמליאל עדיין צריכין אנו למודעי. שבת (נה ב) ב"ב (י ב) חולין (צב):

שם עשרה מתו ועשרה נתלו. אולי יכוין דעשרה הם שנהרגו כדכתיב בקרא ועשרה שנתלו הוו אחריני ונתלו מחיים ודלא כדמשמע מתוס' דיומא (לא) ד"ה אמה דהנתלים הן אותן שנהרגו תחלה:

רש"י ד"ה דן את יצרו ומתגבר על יצרו. (ר"ל דלקמיה פי') אינו כו'. ובע"י הוא דבור בפ"ע:

רש"י ד"ה שמשכימין. והיינו שערה שנעשים שוערים. ותיבת שעושין למחוק:

רש"י ד"ה אל תיקרי. ומשני כו' יו"ד דשני כו'. כצ"ל ח"י:

תד"ה ה"ג. ר"ל דלגי' שרבבת הוה השי"ן שרשית משא"כ לגי' שריבבת הוה שמושית שאינו נאות לפי סגנון הפרשה:

בגה"ש ד"ה ארנב"י. שכח לציין לשבת (נה ב) ולסוכה (ט ב) ולע"ז (ח) ולהוריות (ד) וליבמות (סה ב):