רש"ש על מכות טז:

גמרא האי מאן דאכל כו' . כצ"ל:

תד"ה ריסק. לומר דאי איכא כזיתים הרבה כו' . כצ"ל:

תד"ה ואפי'. כיון דבשנים והוא כו' . מלת והוא הוא מהגהת מהרש"א אבל ל"נ יותר להגי' בציונם ואפי' אחד והוא והראיה מדכתבו בשנים יותר מבעשר. שנים דומיא דעשר דהוו עם החי וכן בתירוצם כתבו שאם היה מרוסק כמו האחר משמע שאינו אלא אחד:

בא"ד וי"ל דקמ"ל רבותא כו'. הן גם ברבה צ"ל דאשמעינן הך רבותא וא"כ מאי אשמעינן תו רב יוסף ונ"ל דר"י אמר פי' דהכי אריו"ח ול"פ אלא באיזה לשון אמר וכה"ג תמצא הרבה ועמש"כ בהרא"ש פ"ק דעירובין: