רש"ש על קידושין פ:

גמרא אלא לומר לך בן מתייחד עם אמו. ונראה דמזה נפקא ג"כ היתר האב עם בתו דחדא קורבה נינהו:

שם בשעת אנינות תביר יצרי'. לכאורה קשה מהא דסוכה (ר"ד נב) דאפי' בעת ההספד א"ק אנשים לבד ונשים לבד. ואולי שעת אנינות דהיינו ביום המיתה תביר ליבי טפי:

רש"י ד"ה הגדילו. נראה דצ"ל הד"א:

רש"י ד"ה אבל לא באיש. שלא היו בה"ק סמוכין לעיר. אבל מ"מ לא היו רחוקין כ"כ דאל"כ ליבעי ג' אנשים כבדרך:

רש"י ד"ה והוציאוה י' אנשים. ואשת איש היתה. ל"י מאי דחקו לזה:

רש"י ד"ה מוסרים לו. ואחד לבועל ואם בא עליה. כצ"ל בו':

תד"ה ר"ש. וה"ג רש"א כו' ובזמן שאשתו עמו כו' ואתאן כו'. ברי"ף ורא"ש הגי' הא דבזמן שאשתו עמו במשנה בפ"ע:

תד"ה כי. ועוד פי' כו' כלומר מה יתרעם אדם על מדותיו דיו כו'. כצ"ל: