רש"ש על קידושין עט:

גמרא דכ"ע בחזקת בריאים קיימי. נראה דר"ל דרוב אנשים הם בריאים וי"ל להעמידו בחזקת הרוב. אבל הכא מי קא מפקא נפשה מחזקה דקמה נ"ל פירושו דלפניה ר"ל מרוב נערות שלפניה דהרי יש הרבה שאין מביאין סימני בגרות ביומא דמשלים שית כדפרש"י ולא כפי' ר"י:

שם לא אידי ואידי כשמואל כו'. והא דל"ק אידי ואידי כרב ופלוגתייהו הוא במכחישתו כדר"ל בסמוך דלא פליגי ורב מיירי במכחישתו. הוא דסתמא משמע דבריהם באינה מכחשתו ואמוראי צריכי לפרושי. רק אם היינו יכולין לומר דל"פ הוה דחקינן לאוקמי הא דרב במכחשתו:

רש"י ד"ה באשה אחת. אבל אמר ב' נשים היו ומתה האחת כו'. ק"ל דניהמני' במיגו דלא הוה אמר שהיתה לו עוד אשה אחרת. ולשון הרמב"ם בחבורו ואם בא בשתי נשים כו'. ואולי דלרש"י ל"נ דניחוש כשאמם קיימת שידבקו בזולתה. אבל מ"מ יל"פ שיש עדים שהיתה לו אשה אחרת ומתה:

תד"ה מביא ראיה. וא"ת מאי קמ"ל כו'. נראה דקושייתם אינה אלא על הסיפא דכיון דמביא ראיה על הבנים שהם מאותה אשה והיא כבר נבדקה. אבל ברישא ודאי איצטרך לאשמעינן דל"ח שמא היא מתה וזאת היא אחרת שנשא שם ודלא כהתוי"ט שהעתיק קושייתם על הרישא: