רש"ש על קידושין סב:

גמרא מי יימר דמזדקקו ליה הני תלתא. בתיבת הני נראה דכוון לומר הני דראויים לזה דהרי אף דלא נצרך מומחים כמש"כ התוס' מ"מ חכמים בעינן שידעו להודיעו מקצת מצות ולכן לקמן גבי גט לא משני מי יימר דמזדקקו ליה עדים משום דלעדים רובן כשרים. וחילוק זה מוכח ג"כ בשבת (מו ב) דעל מי יימר דמזדקק ליה חכם השיב אי לא כו' סגיא ליה בג' הדיוטות:

שם התם מעיקרא בהמה כו'. נראה משום דכתיב בהו עם החמור עם הדומה לחמור. ולכן לא משני כן על גר לעיל:

שם מאי משמע דהאי אגם כו' אר"א דא"ק הלכוף כו'. כהאי אמר בשבת (נד ב):

תד"ה גר (בסופו). ולדורותיכם משמע לדורות עולם. כן מפורש בגמרא כריתות (ט):