רש"ש על קידושין מג:

גמרא אבל גירושין ניחוש שמא עיניה נתן בה. נ"ל דלא דמי לשאר עדי גירושין משום דהתם חיישי' דלמא אתי בעל ומערער אבל הכא הבעל מסר להם הגט רק דחיישינן שמא נאבד מידם ולא נתנו לה:

בסה"ע והרי מאמר דמפקעת עצמה מרשות אביה כו'. לכאורה לר"ע בנדרים (ר"ד עד) במשנה ופסקינן כוותי' דאפי' עשה בה מאמר אינו מפר אלא האב לבדו עי' שו"ע יו"ד סי' רל"ד סי"א ובר"ן שם (עה) בד"ה כשם לענין מה מפקעת עצמה מרשות האב במאמר:

שם ותנן קטנה מן האירוסין כו'. לא מצאתי זה במשנה ועי' לעיל (מ) בתד"ה אין:

רש"י ד"ה וכל שאינה יכולה. וא"ר יצחק ושלחה כו'. שם איתא דרשה זו בתנא דבי רי"ש ואדרבה רי"צ אמר שם ד"ת שוטה מתגרשת ומקשה עליה מהא דתנא דברי"ש:

תד"ה והשתא. דרחמנא אמר ע"פ שני עדים כו'. כצ"ל:

בא"ד אבל בההיא כו' דליכא דררא דממונא כו'. קשה דנראה דלא לשוויא נפשייהו רשיעי עדיפא טפי מדררא דממונא:

תד"ה וכל. וא"כ לפ"ז קטנה שא"י לשמור כו'. משום די"ל דרש"י מיירי בגדולה שא"י לשמור מחמת שטותה לכן כתבו דלפ"ז קטנה (נמי) שא"י כו':

בא"ד יש לה אב ויכול לשמור גיטה. כ"נ דצ"ל וכ"ה בתוס' יבמות וברא"ש שם:

בסה"ד ה"מ בגדולה והיא שוטה. נראה דגדולה ר"ל נערה דיכול אביה לקבל גיטה ולשומרה שלא תחזור: