רש"ש על קידושין מג.

גמרא מ"ט דשמאי הזקן כו'. עי' בהגרי"פ. ועמש"כ בר"ה (טז) בס"ד:

רש"י ד"ה תחת השור. דחד מינייהו יתירא הוא. ובכתובות משמע דמפרש דלא לכתוב כלל תחת אלא ישלם בשור:

רש"י ד"ה ולמ"ד אין מלמדין. ומסברא אין שליח. לכאורה מוכח מהא דאיצטרך שני כתובים ש"מ דבכהת"כ אין שליח לדבר עבירה עי' לעיל (לה) בתד"ה אלא:

רש"י ד"ה למעוטי שנים אוחזין. שפטורין מחטאת. ל"י אמאי לא פי' למעוטי מכרת. ואי משום דכרת מסור לשמים. שוגג דממעט בסמוך (עי' זבחים ק"ח ב תד"ה שוגג) מא"ל:

רש"י ד"ה ה"נ דלא הוו קידושי. מפני שרוצה להשתיקו מעליו. תימה דבגמרא שם אמרו טעמא דמשטה כמש"כ התוס' והר"ן:

תד"ה עד כאן. וי"ל כו' דהוי מצי לשנויי איפוך. ול"נ דע"כ צריך לאפוכי דאל"כ סתם מתניתין דגיטין (סו ב) אמר לעשרה כתבו ותנו גט לאשתי אחד כותב ושנים חותמין כו' כב"ש: