רש"ש על קידושין ג:

רש"י ד"ה לא מקניא. עד דיהיב לה בתורת כו' או קדושין. הלשון אינו מכוון דאטו אי יהיב לה בתורת חליפין לא יוכל לומר לשון קידושין. ולשון הר"ן בזה מתוקן יותר ע"ש:

רש"י ד"ה מה יבמה שא"י בגט. דילפינן לקמן כו' לה ולא ליבמה. ע"ש דלא קאי הכי במסקנא. אבל גם דרך הגמרא כ"ה כמש"כ התוס' בשבת (קכח) בד"ה ונתן ובדוכתי טובא:

רש"י ד"ה וכ"ת נילף ממון מנדרים. משמע דמפרש דנילף נמי מעשה ידיה. ובדבור הסמוך מפרש נילף כסף קידושיה. ונ"ל משום דאי יליף מנדרים אף דל"ד כלל לממון נוכל ללמוד מע"י ג"כ אבל אי יליף מקנסא י"ל דלא נילף מע"י משום דקא טרחה בהו כדלקמן: