רש"ש על קידושין לד:

תד"ה אשה. דקאמר התם בן שא"צ לאמו כו' ואם הוא צריך לאמו כו'. הני לישני ליתנייהו שם לפנינו:

בא"ד ופריך עד הכא מאן אתייה. כצ"ל:

תד"ה ה"א. בגה"ש ציין לעיין בזבחים כו'. ורצונו דמשם נראה סתירה לדבריהם ע"ש. אבל עי' בדבריהם בפסחים (ס"ד ב) ותראה שם ישוב לזה וכה"ג כתבו בערכין (יד ב) בד"ה איבעי':

תד"ה ואנא. וא"ת כו' ל"ל דאמר לכתוב רחמנא מצה כו'. לע"ד נל"פ דהא דקאמר ניכתוב רחמנא מצה ר"ל לאגמורי לעלמא לכל מ"ע שהז"ג ולא בעי הקהל דגם לגופי' לא איצטריך דניליף ק"ו מטפלים. ועל תירוצם ק"ל דהא טפלים אין חיובן אלא על האבות וכדאיתא בחגיגה (ג) כדי ליתן שכר למביאיהן ואם כן נימא דיו דאף נשים לא ליהוי החיוב על עצמן אלא על בעליהן ואבותיהן או על מי ששרויין אצלו. אבל אם הק"ו כפשוטו יש ליישבו: