רש"ש על קידושין כז:

רש"י ד"ה לא שותות. דבעינן תחת אישה. כ"ה במשנה שם. והגמרא דנקטה קרא דתחת אישך הוא משום דקרא זה כ"ע דרשי ליה למעוטי לר' יאשיה למעוטי ארוסה ולריו"נ שומרת יבם משא"כ תחת אישה דריש ר' יאשי' להקיש כו' כדאיתא שם בגמרא. ומתניתין דשם אתיא כריו"נ:

תד"ה במה ד"א. ה"נ לא מצי למיקני בהן קרקע. כ"מ להדיא לקמן בגמרא (מז). ובב"מ (ס"ד מו) העתיקו משמא דגמרא ובמכר לא קנה. וליתא בנוסחא שלפנינו:

בא"ד ובהאי נמי איכא כו' שקונה בלא כסף. נ"ל דר"ל דהאי שדה שמחזיק בה שע"י קונה שאר השדות קונה בחזקה לחודא בלא כסף כמש"כ לעיל:

תד"ה עשר. והוא אחז בטלפיים כו'. אבל הרשב"ם בב"ב (נג ב) בד"ה מהו מפרש דמחזיק באפסר (וכ"נ מפרש"י). ואולי ר"ל דמחוברים יחד ע"י חבל אחר והאפסר אינו אלא על ראש האחת. (אבל בפרש"י א"א לכוון כן):

בא"ד כלומר ראוי היה להיות בידו. ולע"ד הנל"פ האי בידו כמו לקמן (סד) והרי בידו להשיאה לחלל (וכן בד"ט) ור"ל דבידו הוא לאחוז את האגד עצמו:

תד"ה אלא. דכי היכי דמרבה מאיש איש קינוי כו'. כצ"ל וכ"ה בדבריהם ביבמות (נח) ד"ה אלא והוא כגי' שמחקה רש"י בגמרא דר"פ ארוסה ע"ש:

תד"ה ה"ג. וכיון שנסתרה אין חופה תופסת בה. כצ"ל: