רש"ש על כתובות צה.

רש"י ד"ה נכתבו הרשאה. וימסור לו שטרו כו'. כצ"ל:

רש"י ד"ה רב אשי. דהא חזינן דבראשון לא עשתה נ"ר כו'. כצ"ל:

תד"ה תימא. דבמתניתין משמע כו' דהכי קתני ומכר שדהו וכתבה. הן גדולה מזו מצינו לרבא בחולין (לב ב) ע"ש. ואף רב אחא לא השיב עליו שם אלא מלישנא דואחר כך וע"ש במהרש"א. ועי' ביומא (מא). וכן מצינו שפי' כן בלשון המקרא בפסחים (נט) ה"ק רחמנא בעידן דמדלקית תהא מקטרא קטורת. וכן ביומא (ריש דף טו). ובפ' בשלח וירם תולעים ויבאש פרש"י שבתחלה הבאיש ולבסוף התליע וכן והקטיר המזבחה ונמצה דמו (ויקרא א ט"ו) פרש"י ופשוטו של מקרא וקודם הקטרה ונמצה דמו מכבר וכהנה רבות:

תד"ה הא. הל"ל כולה ר"י היא כו'. זה י"ל דטפי ניחא ליה לאוקמי כולה ר"מ דסתמי דמתניתין כוותיה וכדאיתא בגיטין (ד) מהדרינן אר"מ דסתם מתניתין ר"מ:

תד"ה כתבה. דהואיל ואינו יכול להוציא שטר שלה כו'. כצ"ל: