רש"ש על כתובות ח:

רש"י ד"ה בשורה. ומושיבין אותו והן עומדים כו'. ובסנהדרין שם לא מצינו שהאבל היה יושב אלא הוא עומד וכל העם עוברין או איפכא ע"ש:

רש"י ד"ה עשרה כוסות. כדכתיב כו'. עי' עירובין (סה):

תד"ה כי תניא. מכאן משמע שברכת אבלים שבבה"מ לא הוי אלא בעשרה כו'. ובמגילה (כג ב) סתמו דסגי בג' וע"ש במרדכי סי' תתי"ד:

תד"ה אלא (בסופו). ומברכין לה בלא י'. נראה דר"ל אע"ג דליכא י' במנחמין זולת צירוף האבלים. אח"ז ראיתי שכוונתי בזה לדעת מהרש"ל: