רש"ש על כתובות פא.

גמרא אלמנה ניזונית כו' ומעשה כו'. התוס' לקמן (צה ב) גרסי מעשה בלא ו':

תד"ה איזוהי. דהא קתני מנכסי יתומין כו'. אף דנכסי יתומין כולל גם שאר יורשין דלאו יוצאי ירכו כגון מנכסי יתומים לא תפרע אלא בשבועה דלקמן בהכותב. וא"נ מנכסי יתומין אלא מן הזיבורית דר"פ הניזקין שכתב הרמב"ם בפי"ד ובפי"ט מהל' מלוה בלשון יורשים וע"ש בהה"מ. מ"מ כאן ע"כ הכוונה אינה על היבם דשומרת יבם אין לה מזונות אחר ג' חדשים כדלקמן (קז ב):

תד"ה ושמעינן. דפריך לרבה כו'. כצ"ל. וכן בסה"ד בתר דשמעה מרבה:

תד"ה שותות. ותימה דהתם עיקר מלתיה ול"פ לה כלל. עי' פסחים קטז תד"ה כולו ובמש"כ שם בס"ד:

תד"ה יבם. הנ"מ בלשון תורה כו'. עתוי"ט רפ"ה דתמורה: