רש"ש על כתובות עח:

גמרא וריו"ח אמר אלו ואלו ידועין הן כו' תנ"ה כו'. הנה כה"פ פה אחד פסקו כריו"ח כיון דתניא כוותיה. וכן הרמב"ם בפירושו פי' כוותיה. ול"י מה היה לו להרע"ב בהביאו גם דעת ריב"ח והשוון אהדדי אית דמפרשי כו' ואית דאמרי כו':

רש"י ד"ה ה"ג ורחב"ע. ואם בא לוקח לב"ד כו'. עי' תוי"ט בד"ה ובה"א לא תמכור עומק כוונת רש"י בזה:

רש"י ד"ה מתניתין בחייה. ואפי' מתה בחייו לא יירשנה. כצ"ל:

תד"ה לא כר"י. א"כ אותם נכסים נפלו לה עד שלא ניסת כו'. והר"ן שם מוקי לה לנכסים שנפלו לה אחר שניסת ע"ש: