רש"ש על כתובות יט:

גמרא ושטר פסים. פירושו עי' לקמן (עט) ובב"ב (קנד ב):

רש"י ד"ה מודעא ניתן. להציל האנוס מאונסו. כצ"ל:

רש"י ד"ה או דלמא. לאח"ז באם שלא יקיים תנאו בזמנו. כ"נ דצ"ל:

תד"ה ואם כת"י. וא"ת כו'. במיגו דאי בעי אומרים עדיין הם פסולים. לפמש"כ לעיל (בדף יח) בשם ת"י והר"ן. י"ל ג"כ הכא דדלמא לא רצו למיפסלינהו. ועי' בר"ן כאן: