רש"ש על כתובות טז:

גמרא אי כל הנישאת כו'. עי' גה"ש. ויש להוסיף עוד יבמות (לז):

רש"י ד"ה דלא מפקא. צ"ל דלמא מפקא:

רש"י ד"ה ראויה היתה זו כו'. ולא בעולה שתפסל לכהן מחמת זנות. ע"כ היינו כר"א ביבמות (סא ב) דאמר פנוי הבא על הפנויה עשאה זונה. ולכן לא פי' דראויה לאכול בתרומה אם היתה בת כהן משום דאף לר"א לא מיפסלא מתרומה כמש"כ התוס' שם (סט) בד"ה לא פוסלין:

תד"ה וליחוש. יהא נאמן לומר פרעתי מנה במיגו כו' אלמנה כו'. עי' מהרש"א. ול"י מאי דחקו להוציא דבריהם מפשטן. ולא עוד אלא על פירושו יש לדון הרבה כמש"כ בב"ב (קלד ב) בס"ד ע"ש:

תד"ה כותבין. ושטרי מקח דאמר התם. הוא שם (קסט):