תד"ה ועל. ועוד פרש"י על האבוד מי ששלח שקלו ואבד כו' וקשה כו'. והא דלא הקשו מהא דעד של"נ התרומה כו' דבני העיר מביאין אחרים תחתיהן משום דרש"י מפרש בב"מ דבאו לדין עד של"נ התרומה. וא"ת על האבוד שנודע בעת התרומה ע"ש:
תד"ה הא. שאף לאשה עצמה לא היה מיחייב בלא פסק ב"ד. הוא לשיטתם לעיל (קז) בד"ה ואם (הב'):