רש"ש על כתובות קג:

רש"י ד"ה מאי ק"ל. לר"ש ברבי כו'. לכאורה בפשוטו משמע דמפרש הש"ס דברי רשב"ר דאמר צריכא לך כו'. דה"ק דמאי ק"ל ללוי מפני דהא קרא קאמר. לא דההוא ממלא כו':

רש"י ד"ה ההוא ממלא כו'. כלומר כו'. נראה דבא ליישב בזה קושיית הרש"א בח"א דהרי יהושפט היה צדיק והוא היה רשע לכן אמר שאין באחיו חשוב ממנו שהיו כולם רשעים***). וכן הא דקאמר דביראת חטא ממלא מקום אבותיו הוה צל"פ ג"כ כזה דהא אמרי' משמת רבי בטלה יראת חטא:

רש"י ד"ה מיכף הוה כייף ליה. קודם שיגלה ממקומו. ר"ל אף דבחיי ר"ח לא הוה כייף ליה לר"א. היינו מפני שהיה לו עכ"פ מקום לישב אצל ר"ח. אבל בכדי שלא יצטרך לגלות ממקומו היה בוחר יותר למיכף קמיה:

תד"ה אותו. והרר"ח כהן כו'. ונ"ל ראיה לדבריו מהאגדה דהביאו התוס' בב"מ (קיד ב) באליהו הנביא ז"ל שהשיב צדיקים אין מטמאין: