רש"ש על כריתות כז.

גמרא (ברה"ע) רישא דהוה לי' איל דזבן כו'. כצ"ל וכן בסמוך ובפרש"י:

שם (בסה"ע) אין לך דבר שהוא בא לבטלה אלא אשם נזיר בלבד. נראה דס"ל כרבנן בנזיר (יח ב) דהביא חטאת ולא הביא אשמו מונה:

רש"י ד"ה בכינוס חומשין. מהו שיקח בהן אשם לחובתו. כ"נ דצ"ל:

רש"י ד"ה מבעי. צ"ל בעי:

רש"י ד"ה בע"ח נדחין. ואי קשיא ליפשוט ליה מדקי"ל חטאת שכיפרו בעליה מתה כו'. לא הבנתי הקושיא דהתם גם עתה אינה ראויה דהא אין מביאין מחטא על חטא כדלקמן: