רש"ש על כריתות יח:

גמרא ריבר"י וראבר"ש אומרים אין מביא כו'. כצ"ל:

שם תרדא. בהגרי"פ בשם הערוך צ"ל מוריד ריר אבל הוא גורס תררא בשני רישין:

שם אלא ה"ק כשם שאם היתה לו ידיעה ודאית מביא חטאת על כאו"א. כצ"ל:

שם דתניא שני שבילין כו'. מה שנמחק בבא מציעתא בשם הרש"ק. אמת שגם בשבועות ליתא. אבל מפרש"י לקמן בד"ה ואפילו בקמייתא שכ' בתרתי קמייתא מוכח להדיא דגריס לה. וגם לשון פוטר בכולן שבדברי ר"ש ב"י מוכח כן לפמש"כ התוס' בכתובות (ח) בסד"ה שהכל:

רש"י ד"ה ר"א היא. הלכך ליכא למימר כו'. כצ"ל:

רש"י ד"ה במקום א"ת. שעבר עליהן יוה"כ פטורין וה"ל כו'. כצ"ל:

רש"י ד"ה דמתיידע לי'. כלומר שיעור כו'. כצ"ל:

רש"י ד"ה חייב. איכא ידיעה ודאית דטמא הוא. כצ"ל:

רש"י ד"ה בשני ונכנס. ובכניסתו בשני נעלמה ממנו טומאה כו'. הוא לרבותא דת"ק אבל לר"ש נראה דאף בלא נעלמה ממנו פטור ועיין הגהות הב"ח:

תד"ה והתניא. ואע"ג דר' יוסי בר' יהודה קא"ל כו'. כצ"ל:

תד"ה א"ל. א"ל רבא בר ר"ח. הוא דבור חדש: