רש"ש על כריתות יח.

גמרא ספק ב"ט לראשון כו' וחייבין בא"ת. כצ"ל:

שם אר"נ מ"ט דרב כו' איקבע איסורא. וכ' התוי"ט טעם דהרמב"ם פסק כוותי' ולא כרבא מטעם דמצוות קרינן. משום דר"ע ור' יוסי דלקמן (כג) ע"כ ס"ל טעמא דאיקבע איסורא. ואישתמיטתי' תוס' דנדה (טו) דמוקי להו דהראשון לא אכל כל החתיכה. ואף דבסוכה (ו ב) דחו זה ע"ש היינו דמ"מ מוכח שפיר דלר"ע אפשר לומר דלא דריש מצוות מהא דר"ל דחתיכה מב' חתיכות א"ב. אבל לפי מאי דמסיק י"ל דגם המה דרשי מצוות ומיירי כשהראשון שייר קצתה דהיינו כזית ודוק:

תד"ה באנו. דא"כ מאי קמ"ל ר"נ. ע"כ היה לפניהם הגי' כאן אר"נ א"ר בר אבוה:

בא"ד כדפי' הקונט' ולא אתי לאשמעינן כו' ואע"ג דאשכחנא דר' אליעזר כו' וא"כ לישני אכלה חובה כו' דמ"מ (ר"ל אף דאשכחן לר"א דס"ל יש אם למסורת) ע"כ לא אייתי כו'. כצ"ל: