רש"ש על הוריות ג:

גמרא ואלא מאי כל עדת דקאמר רחמנא כו'. עי' מהרש"א ועמש"כ בס"ד בחדושי שו"ע או"ח סי' תקפ"ב בט"ז סק"ג:

רש"י ד"ה כגון שהרכין כו' או תלמיד. לכאורה הנ' דהגמרא בדוקא נקטה ההוא א' מהן אבל תלמיד אפי' לא הרכין נמי דהוא אינו מהיושבים להורות וגם הקושיא לא היתה אלא מאחד מהן ואולי רש"י מדמה זה להא דלקמן עשרה שיושבין בדין כו' דאמרינן דאפילו תלמיד בפני רבו אך אינו מוכרח:

במשנה אבל המוציא מרה"י לרה"ר פטור. צ"ל המוציא מרשות לרשות וכדמוכח לקמן בגמרא וכ"מ שהגיה בתור"ע וכצ"ל לקמן בהברייתא:

גמרא פר הע"ד ש"צ ושעירי עבודת כוכבים בתחלה גובין כו'. מנחות (נב):

רש"י ד"ה רא"א ספק ומביא אשם תלוי. כצ"ל:

רש"י ד"ה מיתיבי פר הע"ד ש"צ כגון שהורו ב"ד בעבודת כוכבים כו'. משמע דמפרש דהיינו הפר לעולה הבא בעבודת כוכבים אבל יותר נל"פ דר"ל פר לחטאת הבא בשאר מצות וכ"מ בכ"ד דמתניין בהדדי:

תד"ה כל ועשה גם הוא חייב. כ"נ דצ"ל: