רש"ש על גיטין פד.

גמרא. וכ"ת אפשר דמינסבא היום כו'. מפרש"י משמע דגריס דמיגרשה היום ומינסבא למחר:

שם התם בדידיה קיימא דאי בעי מבריז נפשיה כו'. ק"ל דלפ"ז מאי פריך ר"מ בסוכה (כו) על הא דמשני במוסר שינתו לאחרים. ערבך ערבא צריך:

שם ע"מ שלא תבעלי לאבא ולאביך א"ח שמא נבעלה להן. התוס' לעיל (פב ב) ד"ה שר"א (ובד' פג) ד"ה ועמדה וכאן ד"ה ע"מ שתבעלי. העתיקו שמא תבעל להן. ועי' ר"ן בשם הרמב"ן:

שם פלוני נמי אפשר דמשחדא ליה. כצ"ל:

תד"ה הכא. דודאי אין בידה שישאנה זה כו'. מה שהקשה המהרש"א מהא דאמרי' לקמן אפשר דמשחדא ליה כו' (מש"כ דרב אמר סברא זו. ל"ד דגם לאביי צ"ל כן וכדפרש"י שם ברע"ב) לק"מ. דל"א סברא זו אלא בכדי דלא תיהוי תנאי שא"א לקיימו. אבל דתנשא לכתחלה על סמך זה ודאי לא דדילמא לא יתרצה או שתעני ולא תהא ידה משגת לשחדו כמש"כ התוס' לעיל (פב ב) בד"ה שר"א בתנאי דע"מ שתתני מאתים זוז וז"פ:

תד"ה ע"מ שתעלי (בסופו). אבל תנאי אין לחוש אם לא יוכל כו'. כצ"ל: